קרטוקונוס היא מחלה המשפיעה על קרנית העין, וגורמת לה להיות דקה ולבלוט החוצה בצורה דמוית חרוט. העיוות פוגע בין היתר בחדות הראייה וגורם לרגישות מוגברת של העין. הסיבה המדויקת לקרטוקונוס אינה מובנת במלואה, אך קיימות מספר תיאוריות לגבי מה עשוי לתרום להתפתחות המחלה. אחד הגורמים הנפוצים ביותר לדיון הוא שפשוף עיניים, שהוצע על ידי כמה מחקרים כגורם סיכון פוטנציאלי לקרטוקונוס. עם זאת, הקשר בין שפשוף עיניים לקרטוקונוס אינו ברור לחלוטין.
כיצד שפשוף עיניים יכול להוביל לקרטוקונוס?
שפשוף עיניים הוא התנהגות נפוצה שאנשים רבים עוסקים בה מבלי לחשוב. זה יכול להיות תגובה לגירוי בעיניים או ליובש, או שזה יכול להיות פשוט הרגל. בעוד ששפשוף עיניים מדי פעם לא יגרום נזק, כמה חוקרים הציעו ששפשוף עיניים חוזר או אגרסיבי עלול להגביר את הסיכון לפתח קרטוקונוס.
ישנן מספר סיבות מדוע שפשוף עיניים עשוי להיות קשור לקרטוקונוס. אפשרות אחת היא שהלחץ והחיכוך המכאניים הנגרמים משפשוף העיניים עלולים להחליש את הקרנית, ולהפוך אותה לרגישה יותר לנזק. סיבה נוספת היא ששפשוף עיניים עלול גם לשבש את האיזון העדין של הקרנית.
איך שפשוף עיניים קשור להופעת קרטוקונוס בגיל צעיר?
קרטוקונוס, בניגוד למחלות עיניים אחרות, עשוי להופיע כבר בגיל ההתבגרות ובגילאי ה-20 המוקדמים. הופעת המחלה בשלב מוקדם של החיים עלולה להיות קשורה לשפשוף עיניים בילדות. ילדים רבים סובלים מדלקות עיניים חוזרות או אלרגיות, שמובילות אותם לשפשוף עיניים תכוף. ילדים אינם מודעים להשלכות של שפשוף עיניים וקשה להם להימנע מהשפשוף ולכן הם עלולים לפגוע בקרנית שלהם.
האם יש גורמים נוספים לקרטוקונוס?
כאמור, הרפואה עדיין לא הגיע לפענוח וודאי של הגורמים להתפתחות קרטוקונוס. אך ככל הנראה שאחד הגורמים הוא גנטיקה. ניתן לזהות אנשים מאותה המשפחה הסובלים מקרטוקונוס. המרכיב הגנטי כנראה מייצר פעילות מוגברת של אנזימים מסוימים, המובילים לפירוק מואץ של חלבונים הקשורים לבניית הקרנית. פירוק זה מחליש את הקרנית, וחושף אותה לפעולת חמצון, שעלולה להוביל לקרטוקונוס.
כיצד ניתן לטפל בקרטוקונוס?
בשלב המוקדם של המחלה, עיקר הטיפול יהיה במטרה לשפר את איכות הראייה. הטיפול יתבצע בעזרת עדשות מגע. ישנם סוגים שונים של עדשות וחשוב להתאים את העדשה על ידי אופטומטריסטית מומחית. עדשות הנפוצות לקרטקונוס הן עדשות היברידיות, עדשות פיגיבק, עדשות ROSE K, ועדשות סרקלריות.
בשלב מאוחר יותר של קרטוקונוס לעתים מומלץ לבצע טיפול קרוס לינקינג, שמטרתו להאט את קצב התפתחות המחלה. בטיפול זה מוזלפות טיפות שמכילות ריבולפבין לעין ומוקרנות קרני UV על הקרנית. הטיפול מייצר תהליך ביו כימי של קשרים בין סיבי הקולגן שבסופו הקרנית מתחזקת.
כאשר המחלה מגיעה לשלב קריטי המחייב הליך ניתוחי, ניתן לבצע השתלת טבעות או השתלת קרנית. השתלת טבעות מסייעת להשטחה מסוימת של הקרנית ולתיקון אופטי. הליך זה פשוט בהרבה מניתוח השתלת קרנית. השתלת קרנית היא ניתוח בו משתילים קרנית שנתרמה. ניתן לבצע השתלה מלאה של הקרנית או השתלת חלק מהשכבות של הקרנית.
חשוב לבצע את כל הליך הטיפול בקרטוקונוס עם אופטומטריסטית קלינית המתמחה במחלות עיניים על מנת שתתאים את הטיפול המתאים והנכון ביותר לטיפול בקרטוקונוס.