העולם רץ, ואנחנו רודפים אחריו. זמן הבישול התקצר, זמני האכילה התקצרו ואפילו זמני הלעיסה. בין חטיפי אנרגיה לארוחות מוכנות ברגע, נדמה שהמטבח הפך לתחנה – לא ליעד. אבל יש פעולות קטנות שיכולות להזכיר לנו איך לעצור, איך להיות ואיך לטעום. אחת מהן היא טחינת תבלינים.
כשעוצרים לרגע, בוחרים תבלין שלם, נוגעים בו ומריחים אותו – משהו משתנה. המגע עם החומר הגולמי, הסיבוב של המטחנה, הניחוח שמתפזר בחלל – זו לא רק פעולה טכנית, זו הצהרה שכאן לא מבשלים כדי לסיים מהר, כאן מבשלים כדי להיות נוכחים ברגע.
לא רק עניין של טעם
כשאנחנו טוחנים תבלין בבית – בין אם זה טוחן תבלינים של פלפל שחור, הל, גרגרי כוסברה או כמון – אנחנו עושים הרבה יותר מלהוסיף טעם למנה. אנחנו עוצרים לרגע, נוגעים בחומר גלם שלם שהוא טבעי ומלא ניחוחות. בטחינה אנחנו יוצרים פעולה פיזית שדורשת תשומת לב, אבל כזו שמחזירה את הנשימה לקצב הטבעי שלה.
טחינה ידנית של תבלינים היא פעולה של האטה, של חיבור ושל מגע עם חומר. במציאות שבה הרבה מהתבלינים שלנו מגיעים בשקיות סגורות הרמטית עם תוקף של שנתיים – זו כמעט מחאה קטנה ושקטה.
כל החושים משתתפים בתהליך
טחינת תבלינים היא חוויה חושית של ממש:
הריח שמתפזר ברגע שהגרגרים נשברים – הרבה לפני שהסיר מתחמם.
הצליל היבש, הפריך והקצבי של הטחינה – מעין מנטרה שקטה במטבח.
התחושה של סיבוב היד שדורשת כוח מדויק, אך לא מוגזם.
המראה של אבקה צבעונית שהופכת מהתבלין הגולמי – ממש קסם מול העיניים.
אפשר לומר שזו לא רק דרך לתבל, זו דרך לזכור שאתם נוכחים במטבח ועסוקים בליצור מנות מיוחדות ומלאות בהשראה.
מטחנת התבלינים כטקס ביתי
אצל רבים, בעיקר כאלו שנמשכים לבישול אותנטי, טוחן תבלינים תופס מקום קבוע על השיש. לפעמים מדובר בכלי פשוט, ידני, עם מנגנון שנטחן בו כבר דור או שניים של טעמים וזיכרונות. לפעמים מדובר בכלי טחינה מעוצב, חדש ומוכן לשימוש אבל גם כזה שהופך לכלי עבודה יומיומי – ולא רק לארוחות חג.
פעולת הטחינה יכולה להפוך לרגע יומיומי קטן של נוכחות. לפני שמתחילים לבשל, בוחרים מה לטחון, מתמקדים בריח ונהנים מהמעבר שבין תבלין שלם לטחון. אפילו אם מבשלים את אותה המנה – היא מרגישה אחרת כשטוחנים את התבלינים במיוחד עבורה.
לסיכום, במציאות של היום שבה כולנו עסוקים בלחיצות על כפתורים או מציאת מתכונים ב-3 דקות, טחינת תבלינים בידיים היא כמעט מעשה חתרני. הפעולה הזו לא דורשת הרבה – רק מטחנה קטנה, כמה גרגרים ורצון לעצור את מרוץ החיים. אבל אין ספק שהתמורה על כך היא ריחנית, מרגשת ומפתיעה את החך.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים סיר, פתחו קודם את מטחנת התבלינים. הגוף, הנשמה ובלוטות הטעם יודו לכם.
